החלטה בתיק ת"א 14727-11-10

1.     זוהי החלטה שעניינה בקשה לפסילת שופט על פי סעיף 77א. לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984.

2.     התובע בתביעתו דורש מן הנתבעים פיצוי בסך של 2,500,000 ש"ח על הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מצו העיקול הזמני שהוטל כנגדו במסגרת הליכים אותם נקטו הנתבעים כנגדו וכנגד משפחתו.       

3.     המשיבים, הנתבעים, תבעו אותו בתיק אזרחי

29226-12-10 על החזר הלוואות בשוק האפור על סך של 400,000 ש"ח, שם פסלתי עצמי מלדון בתיק.

4.     התיק נקבע לישיבת קד"מ ראשונה ליום 10.4.13.

5.     המבקש גורס כי הח"מ האמינה ל"שקרים פליליים" של הצד שכנגד וקשורה "לגורמים פליליים" שאחראים להגשת תביעת סרק כנגדו.

        הבקשה דנא משתרעת על פני 10 עמודים.

6.     המשיבים גורסים כי אין להיענות לבקשה שכן בקשות לפסילה הוגשו כנגד לא פחות מעשרה שופטים קודמים, בתיקים שונים, את שמותיהם מונים הם, מבית המשפט העליון, מבית המשפט המחוזי ומבית משפט השלום.

7.     אכן, מנתוני מזכירות בית המשפט עולה כי המבקש פתח כ - 22 תיקים במערכת בתי המשפט בארץ, וביקש כ - 11 פעמים פסילתם של שופטים  שונים מכל הערכאות.

8.     כן עולה כי בתיק שבפני הגיש לא פחות  מ - 41 בקשות, בטרם נשמעו הוכחות, דבר אודותיו כתבה שופטת קודמת בתיק זה, שפסלה עצמה מהדיון, כי עליו להימנע ככל האפשר מריבוי בקשות אם אין צורך דיוני של ממש בהן.

9.     ברי הוא, כי אין לי ולא היה לי כל "קשר לגורם פלילי" בימי חיי, בין באופן אישי ובין באולמי, בו נדונים תיקים אזרחיים בלבד, והעלאת טענה שכזו הינה לא רק הזויה אלא חמורה וקיצונית מכדי להעלותה כנגד מי משופטי ישראל.

10.   כן מבטיח הוא כי היה ולא אפסול עצמי יפנה לבית המשפט העליון, וזאת עוד טרם ראה החלטתי כלל, וכשבידו דרישה לסנקציות שונות ומשונות.

11.   לא ברור אם בעבר לא הופנה עניין זה למי ממנהלי בית המשפט, שכן מדובר במתדיין סדרתי המגיש בקשות במספר בלתי סביר בתיקים וביניהן בקשות חריפות לפסילת שופטים בכמות שאינה מתקבלת על הדעת, ובקשות לפטור מאגרה בטענת חסרון כיס.

12.   תמהתני, אם הזכות הבסיסית לגישה לערכאות אינה מוגבלת בשל חומרת ההתבטאות דלעיל והדבר יבוא, מן הסתם, לבדיקת מנהלי מערכתנו.

13.   לאור איומו של המבקש "לטפול כוונה פלילית", על הח"מ, וטיעונו כי פעלתי לפי "השפעה פלילית מבחוץ" ספק גדול הוא כיצד יתנהל תיק שכזה באופן תקין בפני, בידעי כי המבקש אך חורש רעת השופטת, אותה ראה דקות ספורות בלבד בתיק האחר.       

14.   לבסוף, אציין כי הוסיפו וכתבו המשיבים בהתנגדותם לבקשה לפסילה כי חמורה היא וגסת רוח וכי "ראוי שיקום שופט אשר ישים סוף לביזיון שאזרח מרשה לעצמו לנקוט כלפי מערכת המשפט הנכבדה... אי העמדת מחסום שבדין להתנהגות שכזו - עלולה לעודד אלימות אחרת מצד המבקש, חלילה. היה ולא יושם סוף מוחלט וייושם החוק מול מי שמבזה בכזו  גסות רוח את שופטי ישראל - עלול הדבר לגלוש לאלימות פיזית חלילה כלפי שופטי ישראל".  

15.   דברים אלו חשובים ביותר, לגישתי, שכן אין להשית על שופט לטפל באווירה כבדה של איומים והשופט אינו אמור לסור למשטרה כדי להתלונן על מתדיין שכזה בכוחותיו הוא בלבד.

16.   לפיכך, אף שמצרה אנכי על כך, פוסלת אנכי מטיפול בתיק זה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים וכן למר מיכאל שפיצר - מנהל בתי המשפט ולגב' זיוה הרמן -- נשיאת בימ"ש זה.